בית ההנצחה לחללי המערכה
אבן הפינה לבית הנצחה הונחה בכ"ט באייר תשכ"ג.
מגילת היסוד לבית ההנצחה
היום, כ"ט באייר תשכ"ג שנת ט"ו להקמתה של מדינה ישראל, מלאו 15 שנה לקרב המכריע על ניצנים.
ל"ג הגיבורים אשר נפלו אז בחזית קדמית זאת, עכבו תוך גילויי גבורה עילאיים את הפולש המצרי. ובהעמיד עצמם, גופם ונפשם, כמכשול חי בדרך להתקדמותו צפונה, הכריעו במעשה הקרבתם את גורלן של מושבות דרום הארץ והעיר תל אביב עצמה.
ועל כן התאספנו כאן, על דעת המקום ועל דעת הציבור, כדי להניח אבן פינה לבית ההנצחה, שישמש זיכרון ויד לתפארת הגבורה של חללי אותה מהערכה.
הבית אשר יתנוסס על גבעה זאת, החולשת על אזור הקרב, ישמש לתושבי הסביבה ולכל עובר אורח, מצבת זיכרון לאותם הימים.
מי יתן ובית זה ישמש מקום מועד למוקירי זכרם של הנופלים וסמל לדורות הבאים.
ולעדות באנו על החתום: חברי הועדה וחברי הקיבוץ
חנוכת הבית - כ"ו תשרי תשכ"ז
מתוך חוברת "חנוכת בית ההנצחה":
קורות הבית ותפקידיו
אחת המשימות הראשונות, אליה נתנו את דעתנו עם שחרורה של ניצנים, הייתה הנצחת זכרם של חללי המערכה על משקנו. מובן, שראשית התמסרנו להקמת נקודה חדשה בידענו כי זוהי המצבה בה רצו הם יותר מכל. ביום הזיכרון הראשון לנפילת הנקודה נחנך כפר הנוער הנושא את השם "ניצנים", על אדמת ניצנים הישנה – גם הוא מצבה חיה לזכר הנופלים.
שבע שנים לאחר הנפילה זכינו להסיר את הלוט מעל אנדרטה בבית הקברות – סמל לאחוות הלוחמים.
ביתנו התרחב וקלט חברים חדשים. בנינו – וביניהם בני הנופלים – כבר היו לחברים הממשיכים את דרך הוריהם הגיבורים.
על אף כל אלה, במשך כל השנים שחלפו נשא כל חבר בליבו תקווה נסתרת כי נזכה להקים יד בדמות מפעל פעיל ומחנך, על אדמת ניצנים החדשה, אשר יעלה ויביא לבני הנוער ולישוב הישראלי בכללו (אשר אינו מקורב דיו לפרשת מאבק גיבורי ניצנים) את מאבק הלוחמים ואת קורות המלחמה.
מרצם הבלתי נדלה ויוזמתם של חברי הנופלים, הם אשר הפכו את התקווה הנסתרת לרעיון שקרם עור וגידים בדמות בית הנצחה רב רושם.
תודתנו נתונה לחברי הועדה הציבורית בראשותו של השר משה קול, ידידנו הוותיק והיקר, אשר לא חסכו כל מאמץ ושכנוע ועזרו לנו בהשגת המימון של עבודות הבניה והנוי, בעזרת אישים ומוסדות ציבור.
ואחרון אחרון חביב יבוא על הברכה והתודה האדריכל נחום זולוטוב (אחיו של בצלאל זולוטוב שנפל בניצנים) אשר התנדב לתכנן את הבית. מלבד התכנון, לא חסך מר נחום זולוטוב עמל וטורח בעצה ובהדרכה, עד שהצליח לתת ביטוי מוחשי ונעלה לשאיפות כולנו.
כמקום נאות ביותר לבנין בחר האדריכל בגבעה הצופה על אזור הקרבות וגם טרח רבות בתכנון של שינוי פני השטח כולו. כיום – נישא הבית על גבעה הנשקפת לכל עובר בכביש לרגלי המשק, ומרתף הזיכרון החצוב בתוכה פונה הישר אל מקום הקרב כאומר: אכן לא לשווא היה קרבנם של הנופלים. מסביב קמו ישובים פורחים – בזכותם!
הבית מאגד בתוכו את זכר העבר וצורכי הזמנים החדשים. אווירתו ומקומו המיוחדים נושאים את כל המבקר אל העבר הלא-רחוק המזכיר ומחנך כאחד לערכים נעלים כל כך.
הבית כולל חדרי זיכרון, ארכיון, ספריה, אולם הרצאות ומועדון לחבר.
המשפחות השכולות תוכלנה למצוא בבית זה פינה הטובלת באורם של הנופלים ומעלה את אשיות חייהם הקצרים אמנם, אך הנפלאים כל כך.
מי יתן ו"מצודה" חדשה זו תמלא תפקידה ותשרת אותנו בימים של הבנה, ידידות ושלום להפיץ ולהאדיר את גבורת הלוחמים – לתפארת בית ניצנים.
תכנון הבית וביצועו:
אדריכל הבית - נחום זולוטוב
מהנדסים - מיכאל הורוביץ, עמי בוק
אדריכלי פנים - תמר דה-שליט, אהרון גלס
אדריכל גנים ונוף - זאב פולק
פסל - משה שטרנשוס
ביצוע הפסל - אהרון בזורה, בחר המשק
בניה - "סולל בונה", רחובות